פסק-דין בתיק ת"ק 000900/03

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקים עקיפים שנגרמו לתובע כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 14/8/02.

התביעה הוגשה נגד הנתבע 1, הנהג המעורב בתאונה (להלן: הנתבע) וכנגד הנתבע מס' 2, אביו של הנתבע ובעל הרכב.

התובע טען והעיד כי עמד אחרי מונית מרצדס לבנה (להלן: המונית), בצומת "עלית" וכי לאחר שהתחלף האור ברמזור לירוק, החלה המונית בנסיעה אך עצרה והוא עצר את רכבו כחצי מטר אחרי המונית. התובע העיד כי רכבו נפגע מאחור על ידי רכב שהיה נהוג על ידי הנתבע, נהדף קדימה לעבר המונית ופגע בה. התובע העיד כי המונית לא עצרה והמשיכה בנסיעה.

התובע הגיש את דו"ח השמאי בצירוף תמונות הנזק, ת/2, ממנו עולה כי רכבו נפגע בחלקו הקדמי והאחורי.

כן העידה אשתו של התובע כי רכבם נפגע מאחור ונהדף לעבר המונית שעמדה לפניהם וכי נהג המונית המשיך בנסיעה.

הנתבעים הכחישו בכתב הגנתם את טענות התובע אך הודו בכך שמונית שנסעה לפני התובע, בלמה וכי הנתבע שראה כי התובע בלם את רכבו, לחץ בחוזקה על דוושת הבלם אך לא הספיק לבלום את הרכב במועד.

הנתבעים הוסיפו וטענו כי כתוצאה מכך "נפגשו באיטיות" חזית רכבם והפגוש האחורי של רכב התובע אך מדובר בפגיעה קלה שלא גרמה כל נזק לא כל שכן לפגיעה במונית שהמשיכה בנסיעה מבלי לעצור כלל.

הנתבעים טענו כי לאחר האירוע, בדקו את כלי הרכב ולא גילו כל סימן של נזק. יחד עם זאת ציינו הנתבעים כי התובע הצביע על טפטוף בחזית הרכב, אך זה נבע, לטענתם, מפעולת המזגן ולא מפגיעה כלשהי.

הנתבע הוסיף והעיד כי "נגע" בטמבון  רכבו של התובע אך לאחר שעצרו בצד, ראו כי לא נגרם כל נזק לשני כלי הרכב וכי התובע לא טען במעמד זה כי פגע במונית. יחד עם זאת, חזר הנתבע בעדותו על כך שהתובע אמר כי יש נזילה בחלק הקדמי של הרכב. 

הנתבע מס' 2, טען, לאחר שעיין בתמונות הנזק שצורפו לדו"ח השמאי כי לא נגרם כל נזק וביקש לאפשר לו הגשת חוו"ד נגדית שכן לדבריו בנוסף לתביעה שבפני, הוגשה כנגד הנתבעים תביעת שיבוב.

כאמור בהחלטתי מיום 12/6/03, לא ראיתי מקום לדחות את הדיון ולאפשר לנתבעים להגיש חוו"ד נגדית בעניין גובה הנזק שכן התביעה שבפני הינה תביעה לפיצוי בגין נזקים עקיפים בלבד; השתתפות עצמית והפסד הנחת העדר תביעות. לפיכך אם חולקים הנתבעים על גובה הנזק, יוכלו להגיש חוו"ד נגדית במסגרת תביעת השיבוב.

הנתבע הודה למעשה כי פגע ברכבו של התובע מאחור. אני מקבלת את עדותם של התובע ואשתו כי כתוצאה מפגיעה זו נהדף רכבם ופגע במונית שעמדה לפניהם. עדותם של התובע ואשתו, נתמכת בעצם העובדה שגם על פי גרסת הנתבעים ועדותם, הצביע התובע מיד לאחר התאונה על נזילה מחלקו הקדמי של הרכב, משמע שאכן התובע אמר והתלונן מיד לאחר התאונה, על פגיעה בחלקו הקדמי של הרכב. 

אני דוחה את טענת הנתבעים כי כתוצאה מהתאונה לא נגרם כל נזק שכן מדו"ח השמאי שהוגש וסומן ת/1, עולה כי בבדיקת הרכב ביום 18/8/02, ארבעה ימים לאחר התאונה, נמצאו נזקים בחלקו הקדמי והאחורי של הרכב שעלות תיקונם הוערכה בסך כולל של 3,913 ש"ח. כאמור איני רואה צורך לדון בשאלת גובה הנזק שכן התביעה שבפני הינה לפיצוי בגין נזקים עקיפים בלבד אך יש לציין כי על פי דו"ח השמאי והתמונות שצורפו, עולה כי מעבה ומאוורר המזגן ניזוקו, מה שמסביר את הנזילה מחלקו הקדמי של הרכב עליה הצביע התובע מיד לאחר התאונה.

אשר לגובה הנזק, כאמור, מדובר בתביעה לפיצוי בגין נזקים עקיפים. התובע צירף אישור הפסדים ערוך על ידי מבטחת רכבו, שירביט חברה לביטוח בע"מ, על פיו נשא התובע בדמי השתתפות עצמית בסך של 720 ש"ח ונגרם הפסד הנחת העדר תביעות בסך של 350 ש"ח כך שהנזק מסתכם בסך של 1,070 ש"ח.

הנתבע מס' 1 הוא שנהג ברכב, לפיכך מוטלת עליו האחריות לפצות את התובע בגין נזקיו.

עצם הבעלות על הרכב, אינה מטילה אחריות ואחריות שילוחית לא הוכחה בנסיבות.

לפיכך אני מחייבת את הנתבע מס' 1 לשלם לתובע, סך של 1,070 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום הגשת התביעה, 12/1/03 ועד מועד התשלום בפועל.

כן ישלם הנתבע מס' 1 לתובע, הוצאות משפט בסך של 400 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.

התביעה נגד הנתבע מס' 2 נדחית ללא צו להוצאות.